<h1>הרוקח סימן צ"ג</h1>
<h2>דף ו.</h2>
בפ"א דשבת רה"י רה"ר כרמלית מקום פטור. רה"י חריץ י' טפחים ורוחב ד' טפחים או גדר גבוה י' ורוחב ד' כ"ש ד' מחיצות כבית. רה"ר סרטיא ופלטיא גדולה ומבואות המפולשין מב' צדדין. אין מוציאין מרה"י לרה"ר ואין מכניסין מרה"ר לרשות היחיד ואם הוציא או הכניס בשוגג חייב חטאת במזיד והתראה חייב סקילה במזיד בלא התראה בכרת, אבל ים ובקעה והאיסטונית והכרמלית אינן כרשות הרבים ולא כרה"י אין נושאי' ואין נותנים לתוכן ואם הוציא והכניס פטור אבל אסור, חצירות של רבים ומבואות שאינם מפולשים עירבו מותרים לא עירבו אסורים אסקופה שאינה רחבה ד' טפחים מטלטל מן הבית על האסקופה שהיא מקום פטור ומרשות הרבים על האסקופה ובלבד שלא יחליף כלי הבית ליתן ברה"ר. בעירובין בפ' הדר (ס"ז ע"ב) סלע שהוא גבוה י' ורוחב ד' אין מטלטלים לא מתוכו לים ולא מן הים לתוכו אם הוא בית סאתים יותר (מיכן) [מכאן] כרמלית. פחו' מי' מטלטלי' קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה הוי כרמלית. בעירובין בפרק המוציא תפילין (צ"ח ע"ב) לא יעמוד אדם ברשות הרבים וישתין לרשות היחיד וכן לא ירוק נתלש רוקו והפך לא יהלך ד' אמות עד שירוק. בפ' הזורק (צ"ו ע"א) שתי גזוזטראות בדיוטא אחת המושיט מזו לזו חייב. רקק מים שרה"ר מהלכת בו הזורק לתוכו ד' אמות חייב ובפחות מי' בקעה אסור לטלטל ולזרוק בתוכה ד' אמות דתנן בעירובין בפרק עושין פסין (דף כ"ד) גבי הגינה והקרפף דבר שלא הוקף לדירה אסור לטלטל בו והזורק לתוכו חייב. בפ"א דשבת (ז' ע"א) מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין. בפרק הזורק (צ"ז ע"א) שני גגין משני צידי רה"ר אם מידלי חד ומחתי חד אסור לזרוק מזה לזה אפי' של אדם אחד.
<h2>דף ט.</h2>
בערובין בפרק כל גגות (פ"ט ע"א) ר"ש או' אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות כולן רשות אחת הן דלא כר' יצחק בר אבדימי דאמר בכל מקום שאתה מוצא ב' רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברה"י גבוה י' ורוחב ד' אין מטלטלין לא מתוכה לרה"י ולא מרה"י לתוכה גזירה משום תל ברה"ר אין הלכה כן דהא אמר רב הלכה כרבי שמעון.
<h2>דף צו:</h2>
המוציא מרשות בפרק הזורק גמר העברה הוצאה אב והכנסה תולדה. ירוש' בפ"א דשבת ויכלא העם מהביא כשם שנמנעו מלהוציא מביתייהו וליתן לגזבר כן נמנעו מלקבל להכניס ללשכה. אני יוצא בתוך מצרים מלמד שהכנסה קרויה יציאה.
